סוגי הענישה בהליך הפלילי

הרכיב העונשי המרכזי בהליך הפלילי הוא עונש המאסר - כליאה בבית הסוהר בגין הרשעה. מאסר יכול להיקבע לכל תקופת זמן ולכל היותר לעונש המקסימלי.

עונש מאסר, מאסר בדרך של עבודות שירות, וייצוג אסירים

היות אדם נתון למאסר הוא עונש קשה, ופגיעה אנושה בחירותו של אדם, וליווי עורך דין מייצג כל תקופת המאסר ואף בטרם לתחילתה – יכולה לסייע דרמטית בשמירה על זכויות האסיר ולהקלה באופן נשיאת העונש. מעונש המאסר נהוג לנכות את ימי מעצרו של הנאשם, ככל והיה עצור במהלך ניהול ההליך הפלילי.

שכן, עוד בטרם כניסת האסיר למאסר, יכול הנאשם לגשת לועדת מיון מוקדם, אשר תבחן התאמתו למתקני הכליאה ולהשמה מיטבית עבורו ועבור צרכיו במהלך מאסרו, ויכול להיות לכך השפעה ניכרת על כל מהלך מאסרו. עורכת דין רותם טובול הייתה מהראשונות בישראל אשר ליוותה את הקמת ועדת המיון טרום מאסר, והיכרותה עם הועדה ושיקוליה מסייעת להשגת השמה מיטבית ללקוחותיה.

במהלך תקופת מאסרו, האסיר נתון למשמורת שירות בתי הסוהר ושירות בתי הסוהר אמון על מלוא צרכיו וזכויותיו של האסיר. למען שמירה על זכויותיהם של אסירים, נדרש ליווי מקצועי של עורך דין, המכיר את המערכת המסועפת של שירות בתי הסוהר, וזאת החל מסיוע בקבלת תנאי מאסר ראויים, וכלה בדאגה לתעסוקה, טיפול רפואי, יציאה לחופשות ועוד – אשר ללא ליווי מקצועי, פעמים רבות האסיר עלול להימצא בחוסר אונים אל מול המערכת ומורכבויותיה.

עורכת דין רותם טובול היא מעורכי הדין המובילים בארץ בייצוג וליווי אסירים במהלך מאסרם, הן אל מול גורמי שב"ס בין כותלי בית הכלא והן בעתירות כנגד רשות בתי הסוהר, במידת הצורך לשמירה וקידום זכויות האסיר. עורכת דין רותם טובול מכהנת כיו"ר ועדת שב"ס ארצית בלשכת עורכי הדין והתמצותה במערכת שב"ס היא מהמובילות בישראל.

כמו כן, תחום חשוב ומרכזי בייצוג אסירים, הוא בהכנתם והגשתם לוועדת השחרורים, הועדה אשר מוסמכת להורות על שחרור מוקדם של אסירים, אשר ריצו שני שליש ממאסרם. לצורך כך, נדרש הכנה ממושכת, לעיתים למן היום הראשון של המאסר (ואף לפני), עד מנת לשפר את סיכוייו של האסיר לקבל מוועדת השחרורים את התוצאה המיוחלת – שחרור מוקדם – שאינו זכות קנויה לאסיר כלל וכלל.

כחלק מניסיונה בתחום ייצוג אסירים, עורכת דין רותם טובול עומדת בין עורכי הדין המובילים גם בתחום ליווי אסירים וייצוג בוועדות שחרורים, מתמצה בכלל מערכות ותחומי שב"ס ובעלת היכרות והתמצאות מקסימלית עם המערכת למען שיפור מעמדם של לקוחותיה בפני וועדת השחרורים, ונזקפים לזכותה הישגים רבים וניסיון עשיר בייצוג אסירים בוועדות השחרורים.

ריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות

ככל ונקבע עונש מאסר של עד 9 חודשים (כולל), יכול בית המשפט להורות על ריצויו בדרך של עבודות שירות – דבר הנחשב למאסר לכל דבר ועניין, אך כזה המרוצה מחוץ לכותלי הכלא בתעסוקה, וזאת תחת פיקוח גורמי שירות בתי הסוהר.

לשם כך, נדרשת בטרם גזר הדין חוות דעת הממונה על עבודות השירות, הבוחן התאמת הנאשם לעבודות השירות ומשבצו לתעסוקה. ככל והוטל הנאשם עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, אך מכל סיבה שהיא אינו ממלא את חובותיו במסגרת עבודות השירות או מנוע מלבצען, משמעות הדבר כי ריצוי המאסר בפועל יהא מאחורי סורג ובריח.

לכן, קביעת עונש המאסר בדרך של עבודות שירות הוא אינו סוף פסוק, משנדרשים לעיתים הליכים מנהליים אל מול וכנגד הגורם הרלוונטי בשירות בתי הסוהר, למען הבטחת ריצוי עונש המאסר בדרך של עבודות שירות, במקרים בהם מתבקשת הפקעה של עבודות השירות, או בהליכים מנהליים הנערכים מטעם שירות בתי הסוהר כסמכות מפקחת כנגד עובד השירות.

ייצוג של עורך דין המתמצה בתחומים השונים של שירות בתי הסוהר על בוריו, כולל תחום עבודות השירות, כזה שמציעה עורכת דין רותם טובול לקהל לקוחותיה יכול להיות קריטי ללקוח – הן למען הצלחת השמתו של הנאשם בעבודות שירות מלכתחילה; והן כדי לגבור על הליכים מנהליים כנגד עובד השירות המעמידים את המשך שירותו בסכנה ממשית, ועלולים להסתיים בלא ייצוג מקצועי ומנוסה – בהפקעת עבודות השירות וכניסתו של עובד השירות למאסר בפועל.

שירות לטובת הציבור

במקרים המתאימים, יכול בית המשפט להפנות את הנאשם לעריכת תסקיר של שירות מבחן לעונש. במסגרת התסקיר, שירות המבחן בוחן את העבירה בה הורשע הנאשם, את נסיבות ביצוע העבירה, נסיבותיו האישיות של הנאשם, עמדותיו כלפי העבירה וגורמי הסיכון לביצוע עבירות נוספות בעתיד, לצד גורמי הסיכוי להשבתו למוטב. בסופו של התסקיר, ממליץ שירות המבחן לבית המשפט על אפיק הענישה המתאים לנאשם, לדעת גורמי הטיפול בשירות המבחן. המלצתו כשמה כן היא, הינה המלצה בלבד, אך בית המשפט קשוב להמלצתו כגורם מקצועי, ושוקל את עמדת שירות המבחן בין שיקוליו לעונש ההולם לנאשם.

יכול שירות המבחן להמליץ, בין היתר, על ענישה צופה פני עתיד, כגון קביעת מאסר על תנאי לנאשם – אשר ירוצה במידה ויעבור העבירות או סוג העבירות בהן הורשע; אך יכול שירות המבחן גם להמליץ על ענישה מוחשית ומרתיעה, כגון מאסר, במקרים שמתרשם כי הדבר הולם את התרשמותו מהנאשם ועמדותיו; ויכול שירות המבחן להמליץ על העמדתו של הנאשם תחת צו מבחן של שירות המבחן, אשר ימשיך המעקב והפיקוח על הנאשם לאחר הרשעתו לתקופה של עד שלוש שנים, וזאת תוך אפשרות הטלת שירות לטובת הציבור על הנאשם – תחת פיקוחו של שירות המבחן.

ככל ובית המשפט נענה להמלצה וקובע לנאשם שירות לטובת הציבור וצו מבחן, הנאשם ממשיך לעמוד בקשר עם שירות המבחן, ועליו להתייצב בשירות המבחן כנדרש. ללא המלצה של שירות המבחן לתכנית הכוללת צו מבחן ושירות לטובת הציבור, יתקשה בית המשפט לסיים ההליך הפלילי בתוצאה עונשית מקלה מסוג זה.

לכן, הכנה ראויה ומקיפה, וכן ייעוץ מקצועי הנסמך על ניסיון מול שירות המבחן והיכרות מעמיקה עם אופי תסקיריו ועמדותיו, כזה שמציעה עורכת דין רותם טובול ללקוחותיה דרך קבע, חשובים ביותר בכל הנוגע לייצוג בהליכים פליליים. הכנה ראויה לתסקיר שירות המבחן יכולה להשפיע מהותית על תוצאות ההליך, משום שבית המשפט רואה בשירות המבחן הגוף המקצועי והמוסמך, ולוקח ברצינות רבה את המלצותיו.

חלופת מאסר טיפולית

במקרים המתאימים, וכשהוצג לבית המשפט תהליך שיקום משמעותי של הנאשם או סיכוי של ממש לשיקום הנאשם – בין אם התחיל כבר החל בתהליך השיקום במהלך ההליך הפלילי ובין אם לאו – יכול בית המשפט להורות על חלופת מאסר טיפולית לנאשם. זאת, באמצעות הערכה של שירות המבחן, העורך תסקיר למבקש, בוחן התאמתו לתכנית שיקום. ככל ונמצא הנאשם מתאים, בונה שירות המבחן תכנית שיקום לנאשם, בפיקוחו, ועל כן מתבקש גם צו מבחן על המבקש.

תכנית השיקום יכולה להיות פעמים רבות ממושכת ואינטנסיבית, לעיתים אף יותר מאשר היה מרצה הנאשם במאסר בפועל. כל משך צו המבחן, על הנאשם להיענות לדרישות, בדיקות והליכי הטיפול בתכנית השיקום שנבנתה לו, גם למשך תקופות ממושכות מהמאסר שהיה מוטל עליו אלמלא החלופה השיקומית. ואולם, מדובר באפשרות העדיפה, במקרים המתאימים, לנאשם הן למען שיקומו וקבלת טיפול והן מבחינת התוצאה העונשית, בהימנעות מכניסה למאסר – על כל המשתמע מכך.

בכל מקרה, חלופת מאסר טיפולית מתקיימת אך ורק בהסכמת הנאשם, אשר צריך להירתם לתהליך. הפרתו או העדר שיתוף פעולה עלול להוביל הפקעת צו המבחן וגזירת דינו מחדש, גם למאסר בפועל.

עורכת דין רותם טובול מאמינה בהזדמנות שמציע ההליך הפלילי לנאשמים רבים אשר מצאו עצמם במצבי קיצון ובפני העמדה לדין בשל קושי אישי משמעותי, ומאמינה מאוד – וכן מראה תוצאות מיטיבות עבור לקוחותיה בהתאם – בהליכי שיקום כפתרון הולם, אנושי, מוסרי וראוי להליך הפלילי, המיטיב עם הנאשם הן בפן האישי והן בתוצאה עונשית מקלה עבורו, וכן מיטיב עם האינטרס הציבורי בהשבת האדם שחטא למוטב.

ענישה כלכלית – קנס, פיצוי וחילוט

פעמים רבות, מוטל לצד רכיב המאסר או ענישה מוחשית אחרת, גם רכיב כספי – הראשון והמרכזי שבהם הוא רכיב הקנס. את הקנס נדרש הנאשם לשלם לקופת המדינה, דרך בית המשפט, על-פי מועדי התשלום שנקבעו בגזר הדין (או פסק הדין בערעור).

מעת שנקבע רכיב הקנס, ופסק הדין הוא חלוט (קרי, מוצתה אפשרות הערעור על העונש), על הנאשם לשלמו. בגין קנס שלא שולם במועדו (חלקו או כולו) יכול בית המשפט לקבוע עונש מאסר נוסף חלף הקנס. במידה ומאסר זה הוטל והנאשם עודנו מרצה מאסרו באותה העת, יופסק ריצוי מאסרו הפלילי (שהוטל עליו בגזר דינו), יחל לרצות המאסר בגין הקנס, ובסיומו ישוב לרצות את המאסר הפלילי שהוטל עליו.

ואולם, מעת שמועד תשלום הקנס חלף וזה טרם שולם, הקנס מועבר מיד לגבייה של המרכז לגביית קנסות. מאותה עת, אין לבית המשפט הסמכות עוד להפחיתו או לשנות אופן חלוקתו לתשלומים. מעת העברת הקנס למרכז לגביית קנסות – לו הסמכות להחליט אודות אופן גבייתו. כמו כן, מרגע העברתו לגבייה על-ידי המרכז לגביית קנסות, צובר הקנס ריבית פיגורים משמעותית, למן היום הראשון לאיחור בתשלום ועד למועד התשלום במלואו.

לעומת רכיב הקנס, רכיב הפיצוי נקבע לזכות נפגע העבירה ולא לקופת המדינה. הפיצוי משולם דרך המרכז לגביית קנסות, ומתנהל ככל חוב "אזרחי" שמועבר לגביית המרכז. גובה הפיצוי בהליך הפלילי מוגבל, אך אינו שולל את האפשרות של נפגע העבירה להגיש הליכים אזרחיים בגין הנזק שנגרם לו. מה גם שדרכו המשפטית של נפגע העבירה סלולה משהורשע אדם בהליך הפלילי בביצוע העבירה, ואינו נדרש עוד להוכיח אשמתו בהליך האזרחי, באפשרותו להגיש תביעה נגזרת.

נוסף לרכיב הקנס ורכיב הפיצוי, מוגשת לעיתים בד בבד עם ההליך הפלילי בקשת חילוט, בעבירות מסוימות. כך למשל, יכולה לבקש המדינה חילוט אמצעים לביצוע עבירות סחר בסמים. כמו כן, בעבירות כלכליות יכולה המדינה לבקש חילוט כספים שמקורם בעבירה. בקשת החילוט מתבררת לרוב לאחר הרשעת הנאשם. אין המדובר ברכיב עונשי קלאסי, אך השימוש בהליכי חילוט הולך וגדל ונועד להילחם בפשיעה באמצעים כלכליים, והלכה למעשה בעבירות המתאימות יכול להוות חלק משמעותי ביותר מתוצאות ההליך הפלילי כנגד הנאשם, לעיתים אף יותר משאר רכיבי הענישה.

אין להפחית כלל וכלל עם חומרתה של הענישה הכלכלית, ולעיתים יש בה ענישה לא פחותה מעונש מוחשי של מאסר בפועל ויכולות להיות לה משמעויות הרות אסון על חייו של הנאשם לאחר תום ההליך הפלילי. לכן, ייצוג משפטי בעל אוריינטציה כלכלית, הבנה מעמיקה של הרכיבים הכלכליים בענישה והשלכותיהם, שליטה בחוק, בפסיקה ובמערכות הגבייה והאכיפה הכלכלית – כזה שמציעה עורכת דין רותם טובול ללקוחותיה, הן בייצוגה הנרחב בעבירות צווארון לבן והן בעבירות מתחומים רבים אחרים – יכולים להשפיע באופן דרסטי על תוצאות ההליך הפלילי והענישה הכלכלית בחובו, ומשכך על המשך חייו של הנאשם שלאחר ההליך הפלילי.

ביטול הרשעה

קיימים מקרים, בהם גם לאחר שהורשע הנאשם בביצוע עבירה, הנמצאת ברף הנמוך בחומרתה, יכול לבקש הנאשם ביטול הרשעתו. זאת, בהתחשב בנזק ממשי וקונקרטי שייגרם לו מהרשעתו, ובהתחשב בנסיבותיו האישיות, בין היתר העדר עבר פלילי, שיתוף הפעולה של המבקש עם רשויות אכיפת החוק ועוד. 

חשוב להבהיר כי ביטול הרשעה אינה שוות ערך לזיכוי – זיכוי משמעו שבית המשפט קבע כי הנאשם נמצא לא אשם בעבירות שיוחסו לו, בעוד ביטול הרשעה משמעו שבית המשפט מצא את הנאשם אשם בעבירות שיוחסו לו, ואף הרשיע אותו, אך מוצא לסיים את ההליך הפלילי ב"אי הרשעה". מצב זה הינו החריג שבחריג לכלל, ובתי המשפט משתמשים בו מאוד במשורה, במקרים יוצאי דופן בלבד.

בבחינת בית המשפט בקשה לביטול הרשעה, ישקול בית המשפט האם זוהי עבירה ראשונה או יחידה לנאשם, את חומרת העבירה ונסיבותיה, תפקידו של הנאשם בביצוע העבירה, יחסו של הנאשם לעבירה, התנהגותו של הנאשם, נטילת אחריות של הנאשם, ועוד; ובעיקר – את רמת הפגיעה בנאשם מהרשעתו בפלילים. לשם כך, בית המשפט בוחן האם הנזק שנגרם לנאשם מההרשעה הוא נזק ממשי וישיר מההרשעה, ברף פגיעה גבוה וההסתברות כמעט וודאית לקיומה, כמו למשל נאשם אשר הרשעה בפלילים מונעת ממנו באופן מוחלט את פרנסתו.

בסופו של יום, אף אם מבטל בית המשפט את הרשעתו של הנאשם, בית המשפט רשאי להטיל עליו עונש של צו מבחן, שירות לטובת הציבור, פיצוי לנפגע העבירה והתחייבות להימנע מעבירה. לצורך בחינת הבקשה לביטול הרשעה, וכן לצורך בחינת האפיק העונשי בתום ההליך הפלילי, יופנה הנאשם על-ידי בית המשפט לעריכת תסקיר שירות מבחן, שיסקור את כלל הפרמטרים כאמור ואחרים, לצורך מתן התמונה המלאה המקצועית בנושא והמלצתו באשר לתוצאה ההולמת את המקרה והנאשם שבפניו.

לכן, נדרש ייצוג משפטי מנוסה בהליכים מסוג זה, שמעטים שבהם מסתיימים באי-הרשעה, גם אם אלו ברף חומרה נמוך יחסית ומדובר בנאשם נורמטיבי, אין זה הכלל – ונדרש ייצוג המתמצה בפסיקה ובייצוג בהליכים אלו, שכאמור הם מופע נדיר בבתי המשפט, וכן בעל הניסיון והמקצועיות להכנה ראויה ומקיפה לתסקירי שירות המבחן, בשל חשיבותם ומשקלם הרב בבקשה לביטול הרשעה.